תרומה כפולה – תרומת ביצית ותרומת זרע

בזמן האחרון פונות אלי יותר ויותר נשים שמתלבטות בשאלה האם להביא ילד לעולם בתרומה כפולה של ביצית וזרע ולמעשה, לשאת ברחמן, להוליד ולגדל ילד שנוצר מגנים של אנשים זרים ואנונימיים.

דוגמאות:

1. אשה בת 46, אם חד-הורית לילד בן 6 מקבלת מעט עזרה ותמיכה מבני משפחתה המורחבת. היא עברה מס' טיפולים ואובדני הריון וכעת מפאת גילה לא יכולה להמשך בטיפולים מביציות שלה. היא רוצה להביא ילד נוסף, בעיקר על מנת שיהיה אח לילדהּ, אבל מתלבטת בין תרומה כפולה לאימוץ.
2. רווקה בת 40, לאחר מספר רב של טיפולי פוריות ובעקבות נתוני הביציות, הופנתה לתרומת ביצית. מכיוון שאין לה בן זוג- התרומה תהיה כפולה.
3. זוג בשנות הארבעים, ללא ילדים כשלבעל ישנה מחלה שמונעת ממנו לייצר זרע ולאחר כמה שנים של טיפולים ואובדני הריון מזרע תורם, ממליצים להם להוסיף תרומת ביצית.
4. אשה בת 42, נשואה מזה כשלוש שנים בהם נמצאים בטיפולים. הרופאים ממליצים לעבור לתרומת ביצית ובעלה לא מוכן לשמוע על זה ומעדיף לוותר על ילד. היא שוקלת להתגרש ולהביא ילד כיחידנית מתרומה כפולה.

בכל המקרים האלה, אם האשה/זוג רוצים להשיג הריון עליהם להשתמש בתרומה כפולה – תרומת זרע ותרומת ביצית.

השימוש בתרומה הכפולה, מעלה שאלות פילוסופית ורגשיות שונות על התהליך עצמו ועל התוצאה- ילד שהמקורות הגנטיים שלו לא ממש ידועים ומקורם אינו של אמו/הוריו מולידיו.

השאלות הפילוסופיות נוגעות בנושאים של "קניית התרומה" בעיקר תרומת הביצית שעל מנת לבצעה, על התורמת לעבור תהליך של הזרקת הורמונים ושאיבתן בהרדמה. רוב התרומות כיום נעשות בחו"ל באזורים נחשלים והדבר מעלה שאלות על "כשרות התרומה" וחשש לניצול הנשים. שאלה פילוסופית נוספת שעולה היא לגבי תהליך עשיית ילדים אלו כשלמעשה ישנם בעולם ילדים חיים הזקוקים להורים מאמצים.

השאלות הרגשיות עוסקות בעיקר ב"חיבור לילד". שאלות אלו עולות במצבים של כל תרומה (ביצית או זרע) ועל אחת כמה וכמה כשהתרומה היא של ביצית וזרע ואף אחד מההורים הביולוגיים אינו ידוע. האם/הורים לעתיד שואלים את עצמם עד כמה יתחברו לילד ומה יקרה אם לא יתחברו.

כשנשים או זוגות כאלה מגיעים לייעוץ נפשי בטיפולי הפוריות, אנחנו חושבים ביחד על ההשלכות של הולדת ילד מתרומה כפולה. על התחושות שמלוות את המחשבה על כך, על ההכרה בכך שהילד שייווצר לא יהיה מגנטיקה מוכרת אך יהיה מוכר מ"בטן ומלידה" ועל השפעת ההורים המולידים והמגדלים על חינוך וגידול הילד.

אלו תהליכים שאינם פשוטים, דורשים התבוננות פנימית באומץ רב, התמודדות עם אכזבה מהגוף שלא מסוגל לייצר את המטען הגנטי, עם מחשבה על הרצון העז בילד והתמודדות עם הריון ולידה של ילד מתרומה. פעמים רבות עולה ההתלבטות בין אימוץ לתרומה כפולה.

כאמור, התהליך הנפשי שנלווה להבאה לעולם של ילד מתרומה כפולה הינו מורכב, ודורש רבות ממטופלת/מטופלי הפוריות. זהו תהליך שחשוב לעבור אותו עם הגילוי שתרומה כפולה היא הדרך היחידה להביא ילד לעולם, מכיוון שבמוקדם או במאוחר האשה/זוג יצטרכו לעבור תהליך זה ועדיף לעשותו לפני הכניסה להריון.

חשוב שבחירת דרך זו תיעשה לאחר בדיקת כל החסרונות והיתרונות ואם זו הדרך הנבחרת, מומלץ לעבור תהליך של ייעוץ או טיפול נפשי בו תעלנה כל הנקודות הנ"ל והאשה/בני הזוג יבינו לקראת מה הולכים, דבר שיעזור להם להתמודד עם התוצאה.